נהיגה בשכרות מחייבת הגדרה של המושג: "שיכור", להלן מספר הגדרות אפשרויות:

* שיכור הוא מי שבזמן נהיגה או בזמן שהוא אחראי על הרכב, שותה משקה משכר.

* שיכור הוא מי שעלה מבדיקה שנמצא בגופו סם מסוכן, או חילוף חומרים של סם מסוכן.

* שיכור הוא מי שעלה מבדיקה שנמצא בגופו אלכוהול בריכוז גבוה ממה שהותר בחוק ונקבע על ידי שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

* שיכור הוא מי שנהג תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן ובבדיקת מעבדה ריכוז האלכוהול בדמו עלה על המותר.

ריכוז האלכוהול שמותר בזמן נהיגה

נהיגה בשכרות תהיה מותרת, במידה וריכוז האלכוהול הנמצא בגופו של הנהג לא יעלה על 50 מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם. כמו כן האלכוהול הנמצא בגופו של הנהג העולה בבדיקת נשיפה, לא יעלה על 290 מיקרוגרם בליטר אחד.

כאשר עולה חשד אצל השוטר כתוצאה מצפיה בנהיגה, שמדובר בנהיגה בשכרות, הוא מסמן לנהג שיעצור ויעבור בדיקת שכרות. אין לסרב לביצוע הבדיקה, כיוון שהדבר מהווה עבירה פלילית בפני עצמה.

בדיקת שכרות

בבדיקת שכרות לצורך בדיקה של נהיגה בשכרות, השוטר יבקש מהנהג לבצע את הפעולות הבאות- ללכת על קו ישר, תוך קירוב של האצבע לאף בעצימת עיניים. במהלך הבדיקה השוטר ערני לעובדות נוספות: ריח אלכוהול, צורת העמידה של הנהג, יכולת ההבנה של הנהג וצורת הדיבור שלו והופעתו הכללית. על מנת להגיש ערעור על בדיקת שכרות, כדי להוכיח שלא התרחשה נהיגה שכרות, יש לבחון היטב את הממצאים הללו, עליהם נשענת התביעה. ישנן שני סוגי בדיקות לנהיגה בשכרות:

1. בדיקת נשיפה באמצעות מכשיר ה"ינשוף"

במקרה שריכוז האלכוהול עבר את ה-290 מיקרוגרם, יקבע השוטר כי בצעת עבירה של נהיגה בשכרות. בשלב הראשוני הוא יפסול את הרישיון ל30 יום, ולאחר מכן יוגש כתב אישום נגדך וזימון לבית משפט. כאן נכנס לתמונה עו"ד תעבורה שינסה לערער על ממצאי בדיקת הנשיפה, כגון: האם המכשיר הופעל בהתאם להוראות, האם הוחלפה פייתו ועוד.. כאשר העו"ד יצור ספק אצל השופט, הנהג יזוכה מאשמה.

2. בדיקת דם

במידה וריכוז האלכוהול עלה על 50 מיליגרם של אלכוהול ב- 100 מיליליטר של דם, תואשם בנהיגה בשכרות. בדיקת הדם תיעשה במקום מתאים, על ידי איש מקצוע רפואי המוסמך לכך. בדיקת דם ידרוש השוטר רק במידה ויש חשש שאכן התרחשה נהיגה בשכרות, או כתוצאה מתאונת דרכים. השוטר יסביר לנהג על המטרה בבדיקה, ויבהיר לו שבקרה של סירוב, ייחשב שעבר על נהיגה בשכרות. לא ניתן לערער בקלות על בדיקת מעבדה, אולם עו"ד תעבורה יבחן את טיבה ואת האופן שבו הועברה, וייתכן שימצא בה פגמים והיא תפסל.

העונש בחוק על נהיגה בשכרות

רוב השופטים אינם מקלים ראש בנושא של נהיגה בשכרות, והחוק מתייחס באופן חמור לעבירה מסוג זה. על פי סעיף 39א לפקודת תעבורה, בית המשפט יפסול את הרישיון למשך שנתיים לכל הפחות. על פי סעיף 62(3) יוטל עונש של שנתיים מאסר על נהיגה בשכרות, במקרה זה יכול בית המשפט לאסור על תנאי בלבד, זאת בנוסף לקנס כספי גבוה שעל הנהג לשלם.